מטרו ישראל: מדוע הדחייה היא יותר מסתם עיכוב – והמחיר האמיתי שמשלמים כולנו

2025-06-04
מטרו ישראל: מדוע הדחייה היא יותר מסתם עיכוב – והמחיר האמיתי שמשלמים כולנו
גלובס

הדחייה המתמשכת של פרויקט המטרו בישראל מעוררת שאלות נוקבות: האם מדובר בתקלה תכנונית יסודית, או בבחירה פיסקלית מתוך טרילמה קשה? מעבר לדיונים על לוחות זמנים ותקציבים, נראה שהבעיה עמוקה יותר - חוסר במנגנון מוסדי אחיד שמקצה משאבים למדידת העלויות החברתיות והכלכליות של דחיית פרויקטים לאומיים. העדר מדידה זו, יחד עם חוסר שקיפות בהצגת ההשלכות לציבור, מוביל להחלטות שאינן תמיד משרתות את האינטרס הציבורי הרחב.

פרויקט המטרו, המבטיח שיפור משמעותי בתחבורה הציבורית, הפחתת עומסי תנועה וחיבור בין מרכזי אוכלוסייה, הופך לסמל של תכנון לקוי או של העדפת שיקולים קצרי טווח על פני תכנון ארוך טווח. הדחייה מעכבת את התקדמות התשתיות החיוניות, פוגעת בצמיחה הכלכלית ומעמיסה על חיי היומיום של מיליוני אזרחים.

הבעיה אינה מוגבלת למטרו בלבד. היא משקפת מגמה רחבה יותר של היעדר תהליך שקוף ומובנה לקבלת החלטות בתחום התשתיות. מדיניות תקינה בתחום התשתיות, בין אם מדובר בתחבורה, בריאות או כלכלה, חייבת להתבסס על הערכה יסודית של העלויות והתועלות, תוך התחשבות בהשפעה על כלל הציבור.

כדי לשנות את המצב, יש צורך בשינוי תרבותי ומוסדי. ראשית, יש ליצור מנגנון מוסדי שיכמת באופן שיטתי את העלויות של דחיית פרויקטים לאומיים. שנית, יש להבטיח תהליך שקוף שבו הציבור מקבל מידע מלא ואמין על ההשלכות של כל החלטה. שלישית, יש להטמיע את ערך השירות לציבור כבסיס לקבלת החלטות בתחום התשתיות.

הדחייה של המטרו היא אולי רק סימפטום, אך היא מצביעה על בעיה עמוקה יותר הדורשת טיפול מערכתי. השקעה בתשתיות אינה רק השקעה כלכלית, אלא גם השקעה בעתיד של מדינת ישראל.

המלצות
המלצות